פרולוג (מתוך 'יער')

בארץ חמה וקירחת, מת איש זקן. הוא מת בביתו, לבדו, בשעה יפה למוות שקט – בסופו של הלילה.

כבר בערבו של אותו הלילה ידע שמותו קרב. משב רוח קל שבקלים ליטף את פניו בזמן שהכין לעצמו את ארוחת הערב. רוח קרירה, מארץ אחרת, נושאת ריחות של אדמה רטובה וטחב וגזעי עץ רעננים מגשם ליטפה את קמטיו ברכות של אם. זה היה הרמז האחד שקיבל, ולא היה לו צורך ברמזים נוספים.

כשסיים לאכול את ארוחת הערב, ומבלי לטרוח אפילו לפנות את הכלים מהשולחן, יצא החוצה והתיישב על כיסא הנדנדה שבמרפסת. הוא המתין למותו כפי שנהג להמתין לאשתו שתשוב הביתה (גם בחייה וגם במותה).

לבסוף מת הזקן. בשמים נותר רק בדל ירח. ובעוד בארצו הקירחת לא זע דבר, בארץ אחרת, שכל כולה יער, פרצה סערה עזה, שנמשכה רק דקות אחדות, ואחריה שררה הדממה הסמיכה המלווה כל עצב גדול.

אבל סיפורו של הזקן לא טמון במה שידוע על חייו, או על מותו. סיפורים על מה שידוע או מובן הם לרוב סיפורים דלים מאוד – סיפורים עם שורשים דקיקים, קרובים לפני השטח. סיפורו של הזקן, כמו כל הסיפורים הטובים, מצוי במה שנשכח, ובמה שלא נודע, ובמה שלא סופר מעולם. 

סיפורו של הזקן נולד ברגע אחד בשדה אחד, בארץ אחת שכל כולה יער. 

 
* 

היער הוא סיפור שרודף אותי. 

אני מכירה את הסיפור הזה מהחלומות שלי, מהסיוטים שלי, מהפחדים שלי כילדה ומהפחדים שלי כאדם בוגר, וכאמא מתחילה.

תמיד אהבתי מעשיות, 

ותמיד רציתי לכתוב מעשיה משלי, אך נדרשו לי שנים רבות כדי לכתוב את זו. 

חלקים מהסיפור נרקמו לי במשך שנים, אבל רק כשזכיתי לנסוע למסע משפחתי עם סבתי וסבי לפולין, לבית ילדותה של סבתי בוורשה, קיבל הסיפור את ההקשר האמיתי שלו. במסע הזה, בנסיעת רכבת אחת מוורשה לקרקוב, שמעתי לראשונה את סיפור בריחתה של סבתי מפולין לישראל כילדה. הסיפור עליה, והסיפורים שנשזרו לתוך סיפורה - סיפורים של אנשים שפגשה בדרך, ולו לרגע קצר. באותו לילה, בקרקוב, עם התחושה שהעצים לוחשים לי מחוץ לחלון, נכתב היער בצורתו הנוכחית (בעיקר בחלומותי ובמחשבותי, ורק אחר כך במלים).

שלושת הפרקים הראשונים של היער ראו אור בגליון מספר 1 של גרנטה ישראל
(יוני 2014). http://www.grantaisrael.com/granta-01.html

אני אוהבת ספרים

אני אוהבת את החפצים שהם. אני אוהבת ספרים שאפשר למשש, להריח, שיש בהם קיפולים קטנים שמראים שמישהו קרא אותם ואהב אותם, שיש בהם כתמים קטנים של אוכל, ואצבעות דביקות של ילדים. עבורי ספר הוא חפץ מלא חיים. 

ככה אני רוצה שהיער יהיה. מבחינת העיצוב שלו, הכריכה שלו, הגודל שלו.
אני רוצה שזה יהיה ספר שלא תרצו להשאיל לאף אחד. 

פרוייקט המימון הזה נועד להוצאה עצמית של הספר

הכסף שיאסף כאן יושקע בעריכה ספרותית ולשונית, עריכה גרפית, עיצוב כריכה ושיווק של הספר. במידה ויאסף כאן כסף מעבר לרף המינימלי - הוא יושקע בתרגום של היער לשפות זרות (אנגלית, גרמנית ופולנית) והוצאתו לאור בארצות נוספות.

 אני בוחרת בקפידה את שותפי לדרך

אני מאמינה גדולה במקצוענות שבספרות, ומאמינה שספר טוב זקוק לעורך טוב, לעריכה גרפית משובחת, לעיצוב, הגהות והדפסה שיכבדו אותו ואת הקוראים. בזכות הבחירה בהוצאה עצמית אני יכולה לבחור בפינצטה את אנשי המקצוע שאיתם אעבוד.

בינתיים מלווים אותי:

מיכל חרותי - עריכה (ספרותית ולשונית)

שרית עברני - עיצוב ואיור הכריכה, הפנקסים, והאיור המלווה את הקמפיין.

מחזיק מפתחות

מהדורה מוגבלת! מחזיק מפתחות בהדפסת לייזר עם ציטוט מתוך היער. באדיבות עינת בר ו״מחזיקים ממך״.

שרשרת ותליון היער

עיצוב מקורי של נתלי רוגל, סטודיו name-me, לפי איור של שרית עברני. בכסף או בציפוי זהב. מהדורה מוגבלת.

אני מודה לכם

על הקריאה, ההתעניינות, התמיכה, השיתוף, ועל הסיוע בהוצאתו של היער לאור. 

תודה.